סיפור חמוד (סוג של אגדה…) ששמעתי לפני הרבה שנים.

אם זה אמיתי? לא יודעת.

אבל המסר שלו, כ"כ אמיתי חזק ויוכל ללוות גם אותך לשנים ארוכות בעז"ה.

אישה אחת, אלמנה צעירה ועניה, שלא יכלה לעבוד לפרנסתה, כיוון שהיתה מטופלת בילדיה הקטנטנים.

אבל יחד עם זאת היתה לה אמונה תמימה ופשוטה.

בכל פעם שנזקקה לסכום כסף, התפללה לה', פשוט הסבירה לאבא שלה כמה כסף היא צריכה ולמה, וה' שלח לה. כמה פשוט אה?? ממש כמו מן כספומט.

פעם אחת….

לפני שעלתה על יצועה היא דיברה איתו, עם הרבש"ע ופשוט הסבירה לו את הענין, שהיא זקוקה למחר על בוקר לשטר של 200 ₪. מאחר ומעולם לא היה הסכם ברור בינה לקב"ה היכן הכסף ימתין לה, היא הציעה לו מספר אפשרויות להניח את הכסף: או מתחת לכרית, או על המדף הקטן במטבח, או- בארנק (הריק). וכך, הלכה לה לנום את שנת הליל בשלווה.

להפתעתה המרובה, לא מצאה בבוקר את השטר באף אחד מן המקומות שסוכם. חיפשה שוב— ואין.

לא יתכן. חשבה. הרי הוא אבא שלי ותמיד שלח לי. מה קרה הפעם???

ברוב צערה הכניסה את 2 כפות ידיה לכיסיה הרימה את ראשה ונאנחה "אוי ווי" בחושבה, כיצד אאכיל את ילדי הפעוטים?

ותו"כ האנחה היא חשה משהו בתוך הכיס, נכון. זה היה השטר.

ואז מתוך שמחה היא קראה אליו. "הי, על הרעיון הזה לא חשבתי"……….

בואי נחשוב לרגע אם גם אנחנו אולי קצת ככה.

וודאי. אנחנו מאמינות. אבל גם, גם -יש לנו כל מיני פתרונות, רעיונות.

היום יש מושג נפוץ שנקרא "אסטרטגיה" שפירושה- תוכנית פעולה עם קביעת מטרות ויעדים.

משתמשים בזה בכל תחום. בעסקים, בפירסומים, בתהליכים ואפילו במלחמה.

הכל מסודר ומתוכנן מה יהיה איך כמה מתי….

וזה נכון ואפילו הכרחי. ככה מתקדמים.

אבל—

אחרי כל זה חייבים לזכור שהתוכנית האמיתית, האסטרטגיה  המדויקת ביותר- היא מאיתו ית'. כלומר ההשתדלות שלך היא התיכנון לדרך פעולה הגיונית, וזהו. מכאן ואילך זה לא בידיים שלך! תרפי, תשחררי, פשוט תתרפקי כגמול עלי אימו, חפשי ותיהני מפלאי את האסטרטגיה האלוקית.

ואני יכולה להעיד מתוך התהליכים שליוויתי שכשבחורה עשתה את שלה פתאום, הגיעו דברים ממקומות לא צפויים. היא רק עשתה לעצמה רשימת מיקוד, או סימנה לעצמה לאיזה שדכניות תפנה, או דיברה עם חברה שהציעה לה פעם משהו, אולי נרשמה לאירגון כלשהו  או אפילו "רק" שחררה כמה מחשבות ופתאום הגיעה הצעה ממקור אחר ולא צפוי בכלל.

אז בשביל מה היא השתדלה?? כדי להראות נכונות. ואח"כ- מבחן האמונה.

אמרה לי מישהי בסוף תהליך הליווי. כשבמהלך התקופה הזו נפגשה עם כמה הצעות

"לא יודעת אם זה קשור(!) לתהליך שעשיתי, אבל ככל שהתקדמתי בעבודה עם עצמי, ההצעות שהגיעו היו יותר ויותר רלוונטיות, מאחד לשני זה היה הרבה יותר ברמה"

והאמת, שזה נכון לגבי כל תחום בחיים, אנשים רבים מעידים (וגם אני) שבפרנסה הם עושים השתדלות ופתאום צץ להם משהו ממקור לא צפוי לחלוטין.

סיפרה לי בחורה אחת שבחיפוש אחר משרה בהוראה, היא שלחה קו"ח לכמה בתי ספר ופתאום בצורה הזויה לחלוטין, מלפגוש מישהי באוטובוס שהמליצה עליה לאיזה מנהלת, היא קיבלה מיד משרה מכובדת וליד הבית.

החזו"א כבר אמר "במקום שנגמר השכל- שם מתחילה האמונה"

השכל- התוכנית, ההשתדלות ההגיונית, "האסטרטגיה" מוכרחים. אבל רק אחרי זה- מתחילה האמונה! וכמה טוב מענג ומרגיע זה להתרפק עליו לסמוך ולבטוח בו שהוא יתן, וישלח בדרכיו המופלאות.

מכירה את הפתגם, "אין שכל- אין דאגות"? עכשיו אולי במשמעות אחרת משהיכרנו, אמיתית יותר.

אם תביני שהישועה תבוא אחרי הפעולות שלך (אבל לא בגללן), אז לא יהיו לך דאגות. תפעלי, אבל בלי לחץ.

כמה ספרים היו יוצאים לאור רק מסיפורים על נפלאות ההשגחה בשידוכים דווקא….

אני מכירה יהודי יקר שהיו לו כמה בנות רצופות מעוכבות מאד. בשבע ברכות האחרון של החתונה האחרונה נעמד ודיבר. וכך אמר. אני רוצה לומר לכם משהו חשוב. אני רוצה להודות להקב"ה על כך שהוא לא עזר לי להשיא את חמשת בנותי. הוא בעצמו חיתן אותן. אני לא עשיתי כלום!!!

הוא הבין שעשה את חובתו אבל הרגיש וגם ראה בחוש איך הקב"ה לא צריך שנעזור לו.

אמר אחד הגדולים. הקב"ה לא צריך שנעזור לו בשידוכים, רק שלא נפריע.

הסוכה השנה תזכיר לכולנו ביתר שאת, שהאמונה היא דווקא כשאין הגיון. תצא מהסביבה הבטוחה שלך, תעשה משהו, תבנה משהו רעוע, קירות מבד או קרש, עם תקרה- סכך כל כך לא יציבה  ועמידה בפני גשם, רוח… משהו שמסמל את היפך היציבות, הביטחון ההגיון.

ודווקא שם תחווה את התענוג והרוגע של "צילא דמהימנותא"

אשרינו!

קרה לך ש'עזרת' פעם לקב"ה לעזור לך

וקיבלת את הסיוע בדרך שלא דמיינת?

שתפי אותי. מבטיחה בעז"ה לקרוא בתשומת לב ולהגיב,

כי זה מענין אותי באמת!

מאחלת לך חג שמח ובלב שמח!

ושתזכי לשאוב חביות של אמונה לכל השנה!!!