איך מתמודדים עם הכאב הזה? כאב מול עונג (מסר שני בסדרה)

המאמר הקודם (כאב מול כאב)

נגע בהרבה מכן
​וההוכחה- התגובות שקיבלתי.
​היתה הרבה הזדהות

​דיברנו על כך  שאנחנו נמנעות מכאב
​הרבה יותר מאשר הרצון
​להשיג עונג,
​וזה טבעי לחלוטין.

​והאמת,
​שציפיתי קצת להתנגדות
​כי בהחלט יש מצבים
​שהעונג- כן מדבר אלינו
​ואנחנו מוכנות להתאמץ להשיג אותו
​אפילו במחיר של כאב מסוים.

​​דוגמא? ​בבקשה!
​דיברנו על פחד מדחיה, אכזבה…
​שגורם להימנע מפגישות, קבלת החלטות.
אבל ​עובדה שיש כאלה
​שלמרות שחוו הרבה פעמים דחיה
​עדין מסוגלות להמשיך ולצאת לפגישות​.
​ועובדה גם
שבנות מתחתנות למרות הפחד מלאכזב/ להתאכזב
​וזה לא התעלמות מהכאב…

אלא מה?
​פרופורציה.
​כלומר-
​מה חזק- גדול יותר.
​אם אני שמה כאב מול כאב
​והכאב הוא חזק-
​אז ברור,
​שזה מה שיוביל אותי להחלטה
​אבל–
​אם אני שמה כאב מול עונג
​עונג כזה שהוא חזק מספיק,
​שבכוחו לגמד את הכאב
אז זה מה שיכריע.

​דוגמא נוספת:
​2 נשים הולכות לאותה עבודה
​שהן לא אוהבות
לא מסופקות
לא מעריכים אותן
לא מתאים להן בשעות/ במרחק…
​ועדין ממשיכות ללכת יום יום…
אבל יש הבדל 'קטן'
​הראשונה- חושבת על הכאב של להישאר בלי עבודה
​קרי: בלי משכורת/ לחפש מקום חדש…
​וזה לא מאפשר לה לעזוב
​השניה- חושבת על הקידום שמחכה לה
​היא מסתכלת על השכר שעולה עם הותק
​ונותנת לזה משמעות מעשית
​(כלומר מה זה מאפשר לה,
​לחיות ברווחה,
​לאפשר לבעלה ללמוד,
​לעמוד במשכנתא של דירה חלומית…)
​לסיכום-
​אותה סיטואציה
​אותו כאב
​אותה החלטה
​ממקום שונה!
​הראשונה- שמה
כאב מול כאב
​השניה-
​כאב מול עונג

שאלה רטורית: למי משתיהן יהיה קל יותר להתמודד???

​​ואם נלך על תגובה הפוכה
​ששתיהן מחליטות לעזוב
​גם כאן יש 2 אפשרויות
​הראשונה-
​הכאב שלה מחוסר חיבור/הערכה/ מימוש…
​כל כך חזק,
​יותר מהקושי להישאר בלי עבודה

​השניה לעומתה-
​מחליטה לעזוב
​כשהיא יודעת  בברור
​כמה טוב יהיה לה כשתעזוב.
היא- בוחרת להתמקד בעונג.

​פגשתי לא אחת נשים
​שהתלוננו תקופה ארוכה על הקושי בעבודה
​בפועל,
​כשהגיעו לנקודת כאב כל כך חזקה
​הן עזבו ומיד!!!
​עוד לפני שהיה להן משהו אחר מסודר…

​​לעומת זה
​פגשתי גם מישהי שחלמה תמיד על תחום מסוים
​ודווקא היתה לה עבודה טובה
​שהיא לא סבלה בה
​עם תנאים דווקא טובים.
​והנה פעם אחת הזדמנה לה משרה
​בתחום שהיא אוהבת
​עם תנאים הרבה פחות טובים
​והיא עזבההההההה
​ומשם- התפתחה מאד.
​מה הניע אותה?
העונג!

​אז אם נסכם-
דיברנו על 2 דרכים
​בבחירות שלך
איך ​להתמודד עם כאב.
​ כאב מול כאב
​או-
​ כאב מול עונג
​כל השאלה היא מה חזק יותר.
​החידוש הוא: שזה בידים שלנו
​לגמד את הכאב
​ע"י התמקדות בעונג חזק יותר.

​ויש דרך נוספת,
​שלישית
​והיא-
​הרמה הגבוהה ביותר
​היא מתאימה רק למי שמסוגלת לכך.
​ומשתלמת בהרבה…
​תעקבי במאמר הבא

הדוגמאות​ שנתתי כאן  מתחום העבודה
​ולא משידוכים, (בכוונה)
​מצליחה לתרגם את זה לשידוכים??
​אם יש לך דוגמא טובה
שתפי אותי

אני קוראת כל תגובה בתשומת לב!
​​

להתראות בינתים

דבורה

יש לך מה להגיב?
נשמח לשמוע!

תפריט נגישות