חוזרת מפגישה. מאוכזבת.

פגישה "יבשה", הוא לא כ"כ שיתף רק סתם ככה סיפר בכלליות,

או- פגישה שהתנהלה כמו "שפת חירשים"

מכירה את זה?  למה/ איך זה קורה??

את רוצה לדעת מה יגרום לו להיפתח, לשתף לספר בחופשיות…

בואי נחזור "קצת" אחורה.

לשנות ילדותך בגן, שם לימדו

באיזה איבר רוקדים?

במה רואים/ מריחים/ שומעים?

טוב, את לא היית אצלי כשלימדתי את הנושא הזה בהיותי גננת (לפני 80 שנה…) בגן שפה.

אני, נעזרתי באמצעי המחשה. רוצה לנסות?

נסי לראות עם עיניים עצומות, לרקוד בלי להזיז רגלים, להריח עם אף סתום, לשמוע עם אוזניים אטומות.

ולהקשיב????

מה צריך בשביל להקשיב????

יום אחד ניסיתי להקשיב בלי האוזניים, ותתפלאי. זה הצליח!!!

את שואלת איך?

נסי בשיחה להקשיב למי שמולך תו"כ דיבור וגם עם עיניים עצומות.

תחזרי על דבריו ותראי אם הבנת אותו נכון.

הצלחת???

בואי נדבר קצת, על ההקשבה.

קורה לך שאת מרגישה "אף אחד לא מקשיב לי באמת"?

חשבת  אולי שהקשבה זה פעולה פסיבית,

אבל בואי נסביר מהי הקשבה, מה היא דורשת?

הקשבה מורכבת מ-4 חלקים:

• שמיעה – פיזיולוגית, אבל חשוב שתהיה מלאה.
• שימת לב למידע עם כל החושים והאינטואיציה, כמו התייחסות לטון, קצב, אנרגיה, שפת הגוף, תחושות, נשימות ועוד.
• להפנים את מה שמעבר למילים- המשמעות העמוקה שטמונה שם, החוויה מתוך עולמו הפנימי של המספר.
• ו-התייחסות מצד המקשיב, כמו התענינות, סקרנות, אמפטיה, הזדהות והכלה.

הקשבה אמיתית מאפשרת לצד השני להיפתח, לשתף, לפרוק, ובכלל, לשיחה פוריה בין 2 אנשים.

אז במה מקשיבים?

בפה.  סוגרים אותו!!!

כל זמן שהצד השני מדבר, לא מעירים/ מאירים, וגם לא מייעצים, אלא שותקים. פשוט שותקים. לא סתם אומרים "אומנות השתיקה". תנסי, זה לא קל זו אומנות ומיומנות.

כמה קסם יש בה בהקשבה.  זה מן מפתח ללב האחר, היא גורמת לאחר להיפתח, לגלות, לחשוף  ולשתף, ככה באופן אוטומטי, ובעיקר ממגנטת אנשים.

יכולה לספר לך מהמקום האישי שלי כמאמנת לבחורות בשידוכים שלא אחת אומרות לי, "את- מבינה אותי באמת" "סוף סוף יש מי שמקשיב לי, ולא אומר לי מה אני צריכה לעשות/ על מה להתפשר…"

סיפרה לי בחורה "מאז שהתחלתי עם זה, החיים שלי השתנו, נהיה לי טוב עם כל מי שסביבי, ובכלל, נהיה לי כיף בפגישות, זה כ"כ זורם, והכי מענין שמיד אחרי הפגישה הבחור ענה תשובה חיובית, למרות הפערים שביננו"

מה השתנה? אני שואלת. והיא עונה. " הבנתי, שהדבר שכל אחד הכי מחפש, זה ההרגשה שאני מענין אותך. אז פעם, הוא היה מספר ואני הייתי 'מחזירה' לו מה אני אוהבת/ רגילה/ רוצה/ אצלנו עושים … והיום, כשהוא מדבר, אני שותקת, וכשמסיים אני שואלת שאלות סקרנות והתענינות על הדברים שאמר"

ככה זה. אנשים אוהבים שמקשיבים להם, גם את וגם אני.

תחשבי רגע, א"א למלא כוס מלאה, את חייבת לרוקן אותה לפני שתשפכי לתוכה תכולה חדשה.

כשתתרגלי להקשיב, תהיי כלי מכיל, או אז תגרמי גם לצד השני להפוך לכלי שמכיל אותך, ולהקשיב בצימאון לכל מה שתאמרי.

אם הגעת עד כאן-

כנראה שהקשבת לי.

תודה!

שתפי אותי במייל אם הצלחת "להקשיב בפה"

קשובה לכל מילה שתכתבי לי

ומשתדלת להגיב באופן אישי או במסגרת המדור.