היו היתה שפחה.
"מה היא חושבת לעצמה, שאני שפחה שלה?.."
יצא לך פעם להרגיש את זה?
או לרטון את זה?
או לכעוס על מי ש"העביד" אותך?
ומה תגידי אם אגלה לך שלפעמים המעסיק הקשוח זו את בעצמך?

פסח כאן אוטוטו,
הזמן בו הפכנו לבני חורין.
בואי נדבר על זה קצת…
בשביל להבין מה הכוונה בן חורין,
נגדיר לעצמנו מה המשמעות של עבד.
עבד- הוא אדם שכפוף לאדונו,
מה שהאדון רוצה- זה מה שהוא עושה!
לעבד אין בכלל זכות ביטוי לרצונותיו.
יתכן ואדונו מעניק לו תנאי מחיה מעולים ויש לו עבודה נוחה, קלה ונעימה, בית לגור בו וחליפה להתלבש בה, אולי הוא אפילו מלקק מגנום כל יום כי יש לו אדון לארג' ממש, אבל כל עוד הוא לא חי את הרצונות שלו- הוא מוגדר עבד!

ומה איתך?
האם גם את חיה בסוג של עבדות?
כניעה להרגלים, לטבעים, לחולשות, ליצרים (חיים באוטומטיות)
או בהתחשבות מוגזמת בדעה של הסביבה שלי, ("מה יגידו", "לא מקובל" "מתאים ש…" "יחשבו עלי ש…" מכירה??)
חיים כאלה, נטולי הרצון הפנימי, אלו חיים של עבדות,
אבל מה שעצוב יותר, שזו לא עבדות כי מישהו לקח אותנו בשבי, זו עבדות כואבת, כי היא מבחירה!!!
חז"ל אומרים: "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה"
כי רק ע"י התורה והמצוות ניתן לעמוד מול היצרים, החולשות ולגלות את הנשמה האלוקית.

מיהו בן חורין?
מי שחי את הרצון האמיתי הפנימי שלו,
מי שנותן ביטוי אמיתי ל"אני" שלו.
ומיהו "אני האמיתי"? הנשמה האלוקית.
הקב"ה הוריד אותך לעולם בשליחות מיוחדת שרק את יודעת ויכולה לעשות אותה.
ולשם כך בדיוק קיבלת את כל הכלים והכוחות.
ככל שתצליחי להתחבר יותר ל"אני" שלך, תדעי מה את רוצה, מחפשת, תצליחי להשתיק את הקולות מסביבך, ותתחילי להקשיב לעצמך-
רק אז תתחילי לחיות את החיים שאת בוחרת באמת, ולא את החיים של החברה, או השכנה, וגם לא של אחותך…
אלא- רק את הרצון הפנימי שלך.
אז תהיי בחרות אמיתית.

תשמעי משפט חכם!
אומרים,
שב 20 שנה ראשונות
אדם חושב כל הזמן מה יגידו עליו,
ב 20 שנה הבאות הוא מחליט
שלא מעניין אותו מה אומרים עליו,
(התחיל לצאת לחירות סוף סוף… )
ואחרי 20 שנה נוספות
הוא מגלה-
שאף אחד לא אומר/חושב עליו כלום…..

ואני שואלת,
לא חבל על כל שנות ה'עבדות' שאנחנו עוברות?
בואי נשים לזה סטופ,
כי בסוף, כמו שאת בוחרת להיות בעבדות,
בדיוק באותה מידה את יכולה לבחור לצאת משם ולהתחבר למה שבאמת מפעיל אותך וחשוב לך.

אני רוצה לתת לך מתנת אפיקומן קצת מוקדמת,
והמתנה הזו היא סט של שאלות.
שכדאי לך להתחיל לשאול את עצמך לפחות פעם אחת ביום.
בשקט. לעצמך, עם עצמך.
את התשובות הנכונות רק את יודעת.
תתחילי לשאול את עצמך בתוך היום יום שלך
כשאת שומעת מסביבך הרבה קולות
ואנשים
ודעות
ודרישות
ואמירות
ומיתוסים.
תשאלי:
"מי אני???"
מה השליחות שלי?
מה הרצון שלי?
XXX זאת אומרת- מה אני באמת רוצה? האם את אני רוצה? או שאני רוצה לרצות את מי שרוצה את זה?…
מה הייחודיות שלי?
מהם הכלים שלי? אני הרי לא יכולה להיות שכפול של אף אחד אחר, וזה הכי לגיטימי שאני אבחר לעשות מה שמתאים לאופי שלי ומה שמתאים לי.
אז— מה מתאים לי?
מה אני רוצה להיות?

כשתעני לעצמך תשובות
תצאי מהעבדות.
עבד לא שואל.
הוא פשוט עובד, כמו רובוט, בלי מחשבה, בלי אופק.
את בת חורין
תשאלי
תדייקי את עצמך
ותתחילי את הדרך שלך להיות חופשיה מבפנים.

ספרי לי בתגובה לפוסט, או בהודעה למייל KALABEKAROV10@GMAIL.COM
מה השאלה ששאלת את עצמך, והכי הזיזה אותך מבפנים
ואם תרצי גם לספר לי מה התשובה שענית על אותה שאלה-
תדעי שאת במקום שכבר לא ממש אכפת לו מה יחשבו עליו
וזה עוד סימן שיצאת לחרות.

אני משתדלת להגיב על כל שאלה, דעה או תגובה,
איתך בדרך הכלה-
דבורה גבאי