כיצד הופכים חלום למציאות?
חלומות הם דבר טוב, כשהם מתגשמים.
בואי נערוך סימפוזיון דמיוני, בו ישתתפו דמויות שהקימו רעיונות או מוסדות גדולים לעם היהודי.
דברים שחוללו מהפיכה של ממש. ונחקור, מהו הסוד המשותף שעמד מאחורי הקמת מהפך כזה ???

לדוגמא: הקמת ישיבת פוניבז' המעטירה ע"י הרב כהנמן זצ"ל בתקופת מלחמת העולם השניה, ייסוד רעיון הדף היומי ע"י המהר"ם שפירא זצ"ל, (ובל נשכח שזה היה בתקופה בה טכנולוגיית התקשורת לא היתה מפותחת כמו היום, טלפונים מיילים….), המשנה ברורה של מרן הח"ח, הקמת בית יעקב ע"י שרה שנירר ועוד…

גם ביה"ח מעיני הישועה הוא הגשמת חלומו של ד"ר משה רוטשילד ז"ל, שיספר לנו כיצד בתקופה שקיבץ תרומות להקמת ביה"ח כולם ריננו מאחורי גבו: 'ד"ר רוטשילד השתגע' וגם כאשר רכש את הקרקע קיבל מכתב מראש העיר שאם בתכניתו לבנות בי"ח שידע ששם כספו על קרן הצבי… (ואף יעצו לו כי ימכור את השטח שרכש, ליהודי אמיד בצרפת שהתענין לקנות ממנו כדי להקים שם… בריכת שחיה!)

אך המציאות מוכיחה כי חלומות גדולים ביותר התגשמו!
חשבת פעם, איך בכ"ז הם הצליחו למרות הקשיים, ולמרות שכולם (כמעט) היו בטוחים שהם "מדומיינים", ושזה מנותק לגמרי או רחוק מאד מן המציאות???
איך הם היו בטוחים בהתגשמות החלום, עד כדי ששום דבר לא הרתיע אותם מלפעול???
ברגע שהחלום היה חזק כ"כ הוא הפך לחזון!
וזהו סוד ההצלחה.

כי כשחלום הופך לחזון- (למטרה חזקה והחלטית), קורים 2 דברים:
1. פועלים כל הזמן כדי להשיג ולהגשים אותו (ולא מחכים שיתגשם מעצמו…)
2. הוא עומד בכל עת מול העיניים ולכן שום קושי לא מונע מלהגיע לשם.
מכירה את זה שבכל פרויקט בניה מציבים תמונת הדמיה? זהו בדיוק המחשת החזון באופן ברור שיראה מול העיניים כל העת. ואז אפילו לעוברים ושבים יש סבלנות להתגבר על אי הנוחות הזמנית…
המצאות רבות ומהפכניות בעולם, היו ג"כ 'פרי דמיונם' של אנשים שהעזו לחלום על אף שזה היה נראה מופרך לחלוטין. ואולי גם חסר הגיון.
כמו, החשמל, המטוס, טיסה לירח …..
וביננו, רוב האנשים פוחדים או נמנעים לחלום, הם פשוט חיים את המציאות(י)
כי לרובנו יש אולי רצונות, אבל אין חזון!
במחקרים כבר הוכח שאדם מממש אחוז קטן מאד מהפוטנציאל שלו.
והשאלה היא, למה? אם החלום- החזון יכול להוביל רחוק כ"כ ולספק תחושת סיפוק ואושר, למה להפסיד אותו?

מה עוצר אותנו?
1. פחד מאכזבה ומכישלון.
2. יציאה מאיזור נוחות. כלומר לפעול פעולות הדורשות מאמץ פיזי או נפשי.
3. חוסר אמון ביכולת שלי להגשמת החזון.
4. אמונות מגבילות.
5. חוסר ידע בדרכי פעולה ברורים.
6. סביבה ש'מקרקעת' אותנו. 'תהיי מציאותית…'

אלו הן הסיבות המרכזיות אך יש גם סיבות נוספות.
רובנו מעריצים ומקנאים במי שהגיע להישג משמעותי, במי שהגשים חזון,
אבל, לא בדרך שעשה.
כלומר, רוצים את התוצאה בלי לעבור את הדרך.
כפי ההלצה 'כולן רוצות בעל כמו ר' עקיבא אבל לא מוכנות להיות רחל'
ודווקא הדוגמה מצוינת להמחשה שכשלרחל היה החזון, היא ידעה והיתה מוכנה לעבוד קשה ולהתאמץ בשבילו,
וככל שהיא ראתה כל הזמן לנגד עיניה את התגשמות החזון, היא צלחה כל קושי!

החזו"א כבר אמר "אין בין צדיק לרשע אלא כח הציור" (הכוונה לכח הדמיון) הצדיק מגיע להישגים ע"י דמיון העתיד שלו בצורה ברורה ומוחשית, אבל לא רק.
הוא יודע מראש ומוכן לכך שזה יגיע בעמל ואינו נרתע ממכשולים.
יש משפט האומר "מנצחים הם לא אנשים שאינם נכשלים אלא אנשים שלעולם אינם נכנעים"
ואם נחזור לסמפוזיון נשמע שכל הדמויות שם יספרו לנו שדווקא גדו"י תמכו ברעיון שלהם והאמינו כי יהפוך למציאות, כי הם ראו שהוגה הרעיון היה נחוש מטרה ולא נבהל מהדרך גם אם היא קשה ומייגעת.
כפי שהתבטא הרב כהנמן "חלמתי אבל לא ישנתי"…

אז 2 טיפים לסיום:
1. זכרי תמיד להירדם עם חלום ולהתעורר עם מטרה.
כלומר: מהיום אל תאמרי 'יש לי חלום' אלא: 'יש לי חזון' תציירי (תכתבי) אותו עם כל הפרטים בצורה מוחשית ביותר. (מתי זה יקרה, מה יהיה, מה תראי, תשמעי, תרגישי….) ותחשבי עליו לעיתים קרובות (אפילו מדי יום) לפני השינה דווקא ובהרפיה.
2. אוניה לא טובעת ממים שמקיפים אותה אלא מהמים שחודרים לתוכה.
כלומר. אל תתני לקולות סביבך להחליש אותך, הקשיבי רק למי שמאמין בך ולקולות מעודדים ומקדמים.

גם לך יש לך חזון???

מה הסיבה שעוצרת אותך מלהגשים אותו?
(סיבה א'-ו' או אולי… סיבה אחרת )

שתפי אותי,
קוראת כל מילה שתכתבי לי ואשתדל להתייחס באופן אישי.

דבורה גבאי
איתך בדרך הכלה